חג הנוכה זכה למעמד חשוב אצל יהודי הגניזה, אף שאיננו באופן רשמי 'חג'.

אנשים שלחו זה לזה במכתבים ברכות ואיחולים כמו
"מי שעשה נסים לאבותינו בימים האלו ובחודש הזה יעשה עמנו ועמכם ניסים ונפלאות".
אדם אחר באמצע המאה ה-11 שלח לידיד נכבד הזמנה "שנתועד למחר בבית הכנסת",
והוסיף איחול: "אלוהים ישים ימי החנוכה עליו ועל כל אשר לו סימן טוב וסימן ברכה".
אדם נוסף, שכתב מכתב בערבית-יהודית, איחל לנמענו "בהדה אלאיאם אלשריפה (בימים אלו הנכבדים), אלמכצוצה אלמעהודה באלנסים (המפורסמים ומוכרים ב'הנסים') מי שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה יעשה עם הדרתך הקדושה ועם שאר הצאן הנבזה [מילה מטושטשת] כל נביא וחוזה".

ואף התכנסויות משפחתיות לא נעדרו – במכתב ששלח יוסף לקרוב משפחתו הוא כתב:
"ואנא אקול אנני אצל אליכם עלי אלחנוכה (ואני אומרת כי אגיע לכם לכבוד חנוכה)
חג חנוכה שמח!
(שני המכתבים הראשונים נמצאים בספרית אוניברסיטת קיימברידג', וסימנם TS10J 14.9, TS8J22.7. המכתב השלישי, בערבית-יהודית, נמצא בספרית ה-JTS וסימנו ENANS2.5. הביקור המשפחתי בחנוכה נזכר במכתב באוסף לואיס-גיבסון, LIT2.140)