נחמיה גאון היה ראש ישיבת פומבדיתא בבגדאד באמצע המאה ה-10. כמו גאונים אחרים, הוא שלח מכתבים בשם הישיבה - לתמיכה, לגיוס  תרומות, וכתשובות על שאלות שנשלחו אליו    מקהילות שונות. תשובותיהם של הגאונים ידועות מתוך ספרים וכתבי-יד רבים בהם השתמרו  לאורך הדורות. בגניזת קהיר התגלו עוד תשובות רבות נוספות שלא הכרנו, או גרסאות מדויקות  יותר של תשובות מוכרות. לעיתים אף התגלו  התשובות בכתב-ידם המקורי של המשיבים. אבל מה שנמצא לפנינו הוא הרבה יותר מזה - כאן לפנינו כתב היד המקורי של נחמיה גאון 

בוקר אחד קם לו כומר ומחליט שזהו, היום זה היום. הוא הוא הולך למול את עצמו, ומעכשיו הוא ישמור שבת. המשך הסיפור מביא אותו למאסר, התגלות, בריחה מהכלא בחבל משתלשל מבעד לחלון, ובסופו של דבר – למצרים, שם הוא כתב את סיפור המעשה, וסיפורו נזרק לגניזה והגיע לידינו.