הטקסט: סת אלדאר (גבירת הבית) היתה בסך הכל בת עשר שנים, ילדה טובה אלכסנדריה. לא בטוח מה בכלל ידעה ומה  הבינה ממה שהתרחש סביבה, או מעליה, בין הגברים השולטים בחייה – אביה, גיסיה, בעלה המיועד, דייני הקהילה היהודית והשופט המוסלמי. קולה לא נשמע במסמך שלפנינו – זכרון עדות מבית הדין היהודי באלכסנדריה בחודש סיוון שנת ת'ת'ב' לִלְכַלִיקַה, כלומר ליצירה (יוני 1042). זהו מסמך שנכתב ונחתם בבית הדין ומתמצת את השתלשלות האירועים עד כה, הוא כתוב בערבית-יהודית, וחלקו התחתון קרוע, כך שלא ידוע סופו של המעשה.